ארתיק ולדימיר נ' און בונה שירותי כ"א ךבנין בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת בה עתר לתשלום, הפרשי שכר עפ"י טבלאות השכר בהסכם הקיבוצי בענין הבנין כטפסן ולחלופין מענק או היעדרות ותוספת 2000 וכן פדיון חופשה, נסיעות וחגים .

2.הנתבעת בכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענה כי לתובע שולם כל המגיע ומלוא זכויותיו, וכי התובע כלל לא הציג בפניה כל תיעוד או אסמכתא להיותו טפסן ולמיטב ידיעתה אף אינו בעל הכשרה כזו .

כן טענה, כי כלל לא חלים עליו ההסכמים הקיבוציים להם טוען וכי עפ"י הפסיקה אף אין לתובע, כעובדים זרים אחרים, זכאות לקבלת תוספת אי היעדרות ותוספת 2000.

לגבי חופשה נאמר כי כעולה מתלושי השכר שצורפו לתובע שולם כל המגיע בגין רכיב זה ובאשר לנסיעות קיבל כרטיס חופשי חודשי ואף קיבל דמי חגים כאשר היה זכאי לכך.

כן נטען כי היא זכאית לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובע, ככל שיפסק, דמי הודעה מוקדמת לאור עזיבתו ונטישת העבודה על אתר.

3.בדיון ההוכחות שהתקיים בפניי העידו התובע עצמו ומטעם הנתבעת העיד מר ולדימיר פורצ'יק מנהל עבודה באתר בו עבד התובע וכן מר שלום טל חשב הנתבעת.

לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים כפי שהעידו ונחקרו בפניי ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו וסיכומי הצדדים בכתב אשר הוגשו בתום פרשת הראיות, להלן החלטתי:

באשר לזכאות התובע להפרשי תשלום בין התשלום ששולם לו בפועל ובין התשלום כטפסן מקצועי – בין התובע לנתבעת נחתם הסכם בכתב אשר אף צורף ע"י התובע עצמו כנספח ב' לכתב התביעה ובהתאם לו שולם שכרו ע"י הנתבעת.

התובע אף אישר כי חתם על ההסכם שהיה בשפתו (עמ' 3 לפרוטוקול) וידע מה התשלום הנקוב בו וכי קיבל תשלום בהתאם לכך בתלושי השכר, הגם שניסה לטעון כי הובטח לו שלמרות חתימתו יקבל יותר – טענה שלא הוכחה כלל.

4.באשר לטענתו כי הוא טפסן מקצועי, הגם שצויין בהסכם כי התובע מעיד על עצמו כי הוא בעל מקצוע מיומן ובעל ניסיון כטפסן, עלה מעדותו שלו כי אין ברשותו כל תעודה או אסמכתא למקצועו או לנסיון עבודה מקצועי כזה וכי לא הוצגה כל אסמכתא כזו אף בפני הנתבעת בשום שלב.

לטענתו יש לו תעודה כזו שנשארה במולדובה – אך כל מסמך כזה לא הוצג בפני ביה"ד.

בכך יש חיזוק לגירסת עד ההגנה מס' 1 מר ולדמיר פורצ'ק ועד הגנה מס' 2 מר שלום טל כי לא הוצגה בפניהם כל אסמכתא למקצועיותו הנטענת של התובע, ולמעשה, כל מה שהיה לנתבעת בתחום זה הוא דברי התובע שהעיד על עצמו שהוא מקצוען כטפסן.

עד ההגנה מס' 1 העיד בבית הדין כי מיד עם תחילת עבודתו של התובע נוכח כי מדובר בעובד לא מקצועי שלהערכתו לא היה לא טפסן ולא ברזלן.

דבריו אלו נתמכו בעדותו של עדי הגנה מס' 2 שהעיד כי עד ההגנה מס' 1 מסר לו שהתובע אינו מקצועי אולם הם המשיכו להעסיקו בעבודות שאינן דורשות מיומנות מקצועית ספציפית.

מכל העולה לעיל, המסקנה הינה כי התובע לא הוכיח בפני ביה"ד כי הינו טפסן מקצועי ולפיכך לא הוכחה זכאותו לקבלת הפרשי שכר בהתאם להסכם הקיבוצי כעובד מקצועי בדרגה 4, כטענתו, או כל דרגה אחרת בהתאם לטבלאות השכר בהסכם, ועלה מעדותו של עד הגנה מס' 1, שכלל אינו עובד הנתבעת אלא מנהל העבודה באתר בו עבד התובע, כי עבד כעובד כללי ללא כל מומחיות ספציפית.

5.באשר לטענה החלופית לגבי תמריץ אי היעדרות ותוספת 2000 – באשר לתמריץ אי היעדרות עלה מעדותו של עד ההגנה מס' 1 כי התובע היה עובד חסר מוטיבציה שאף נתפס על ידו מס' פעמים ישן באתר או מגיע שתוי לעבודה ומעבר לכך אף לא הוצגה כל ראיה ע"י התובע המעידה על אי היעדרות ועבודה באופן רציף, והתובע נמנע מהצגת כרטיסי עבודה.

לאור כל זאת, אני קובעת כי לא הוכחה זכאותו לתמריץ אי היעדרות וזאת מעבר לכך שכבר נקבע בפסיקת בית הדין כי אין זכאות לעובדים זרים לקבלת מענק אי היעדרות.

6.באשר לטענה לענין זכאות ל"תוספת 2000" כבר נקבע בפסיקת בית הדין כי מדובר בזכות נילווית שאינה ניתנת לפדיון.

במקרה דומה בו תבע עובד זר את זכויותיו בהתאם להסכם הקיבוצי בענף הבנין, בעב' (תא') 4354/04 מרלה מריאן נ' טכנימאן, נקבע ע"י סגנית הנשיא כב' השופטת ח. שגיא ביום 12.2.08 כי: